מחזה: עלובי החיים

מאת: ויקטור הוגו

הדמות: ז'אן ולז'אן

-----------------------

 

אנחנו לא יכולים לשבות. למה לא?כי זה נגד החוק לשבות! המלך הכריז על כל דבר שזה פשע. לכתוב זה פשע. לפני שבועיים, המשטרה הרסה את גאלאטי, עיתון הפועלים. השוטרים באו ושברו את מכונת הדפוס. הם שרפו יותר מאלפיים עיתונים, אבל זה לא סיפק את המלך. לפני שלושה ימים, במפגש סטונדטים, מפגש שקט ושלו, חיילים פרצו פנימה ועצרו שניים מחבריי. לכתוב, לדבר, ללמוד, לנאום זה פשע. להיות עני זה פשע. להיות עני זה הפשע הגרוע הכולם. ואם אתה מבצע את הפשעים האלה, אתה אשם לכל החיים. לשלטון שלנו אין רחמים, אין חמלה, אין סלחנות. ואין עבודה בשבילנו. ובגלל שאין עבודה, הילדים שלנו גוועים ברעב. תגידו לי: למה אנחנו חסרי אונים ולא יכולים להציל את האנשים שאנחנו אוהבים? כולכם יודעים. תענו לי – למה? המלך בגד בנו. הבטיחו לנו זכות הצבעה, קיבלנו אותה? יש לנו זכות הצבעה? איפה הרפובליקה שהאבות שלנו מתו למענה? היא פה, אחים שלי. היא חיה פה בראש שלנו. אבל יותר מהכל, יותר טוב מהכל, היא פה בלב שלנו. בלב שלנו – אנחנו הרפובליקה!

סטודיו למשחק משה ופניק, לה גרדיה 32 ת"א לפרטים: 052-2225324, דוא"ל vapnik.moshe@gmail.com