הסטודיו למשחק של משה ופניק

מחזה: שידוכין

מאת: גוגול

הדמות: אגפיה טיכונובנה

​

-----------------------

​

 

(אגפיה טיכונובנה לבדה, אח"כ נכנס קוצ'קריוב):

אכן, קושי כזה - בחירה! אילו, על כל פנים, איש אחד, או שניים, והרי כאן ארבעה - ואת צאי ובחרי כאוות נפשך. ניקנור איוואנוביץ' אינו מכוער, אף על פי שרזה מעט, כמובן. איוואן קוזמיץ' גם הוא אינו מכוער, ולאמיתו של דבר, איוואן פבלוביץ', גם הוא, אף על פי ששמן הוא, בכל זאת גבר של ממש. אדרבא, הגידו נא מה לעשות כאן? בלטזר בלטזרוביץ' גם הוא גבר בעל מעלות טובות. וכל כך קשה להחליט, פשוט קשה לספר את כל גודל הקושי! אילו את שיפתותיו של ניקנור איוונוביץ' אפשר היה לצרף לחוטמו של איוואן קוזמיץ', וליטול קורטוב של חופשיות שמצויה אצל בלטזר בלטזרוביץ', ואולי: לצרף לכך גם משמניו של איוואן פבלוביץ'- כי אז גמרתי בליבי תיכף-ומיד. ועכשיו צאי וחשבי! פשוט, אפילו לחוש בראשי התחלתי. סבורה אני, כי אין טוב אלא להפיל גורל. לסמוך בכל על ההשגחה העליונה: אשר יעלה בגורל, הוא הבעל. אכתוב את כולם על פיסות נייר, אגוללן כמן שפופרות, ויהיה אשר יהיה! (ניגשת אל שולחן התמרוקים, מוציאה מן המגרה מספריים ונייר, גוזרת פתקים ומגוללת אותם תוך שהיא ממשיכה לדבר) כל כך ביש הוא מצבה של עלמה. כל-שכן שמאוהבת היא. איש מן הגברים לא יתפוס זאת, ופשוט אינם רוצים כלל להבין דבר זה. הנה כולם כבר מוכנים! אין לי אלא לשימם לתוך ארנק, לעצום עיניים- ויהיה מה שיהיה. (שמה את הפתקים בתוך ארנק ובוחשת אותם בידה). פחד אלוהים...אח מי יתן ויעלה בגורל ניקנור איוואנוביץ'... לא, ומדוע דווקא הוא? הרי מוטב איוואן קוזמיץ'...ומדוע דווקא איוואן וזמיץ'? וכי במה גרועים הם האחרים?... לא, לא, איני רוצה....אשר יעלה, הוא שיהיה! (ידה מגששת בארנק מוציאה במקום פתק אחד את כולם יחד) אוך! כולם! כולם עלו! וליבי- כל כך דופק, דופק! לא, אחד!אחד! ויהי מה, אחד!(מחזירה את הפתקים לתוך הארנק ומערבבת, אותו רגע נכנס בחשאי קוצ'קריוב ועומד מאחוריה) אח, אילו העלתי את בלטזר...מה אני סחה! חפצתי לומר ניקנור איוואנוביץ'...לא, איני רוצה, איני רוצה! אשר יועיד הגורל!