הסטודיו למשחק של משה ופניק

 

קטע מתוך הסרט "גותיקה"

מקום: מתקן פסיכיאטרי לנשים

סיטואציה: קלואי מספרת על כך שהשטן אונס אותה, ועל הרצח של אביה. היא לא מצליחה לבטוח ברופאה שלה כי נדמה לה שהיא אינה מאמינה לה.

הדמות: קלואי

​

-----------------------

​

 

אתמול בלילה הוא שוב חזר

הוא פער אותי כמו פרח של כאב

הוא שקע לתוכי והבעיר אותי

ד"ר גריי: איך את יודעת שזה היה השטן?

וקרע אותי כמו נייר

וזה הרגיש טוב...

כמו שהוא תמיד עושה

הבעיר את כולי...

אני יודעת מה את חושבת...

אני יודעת שאת חושבת שאני מדברת על אבי החורג.

את יודעת על אבי החורג ,את יודעת שחתכתי לו את הגרון...

חתכתי לו את הגרוגרת ,לשניים , כמו פרי ביום קיץ,

ישבתי לידו והסתכלתי איך הוא מת...לאט...לאט...

כדי שהוא לא יגיד אף מילה...

זו הייתה הדרך היחידה לגרום לו להפסיק.

ד"ר גריי: להפסיק מה?

להפסיק לזיין אותי! ( תוך כדי הכאה באגרופיה על השולחן)

את לא מקשיבה! את לא מקשיבה עם הלב,רק עם המוח.

המוח שלך הוא הבעיה.

אין לך מושג איך זה כשלא בוטחים בך...

ד"ר גריי: גם את חייבת לבטוח בי קלואי...

אי אפשר לבטוח במישהו שחושב שאת מטורפת!

ד"ר גריי מסיימת את הפגישה וקמה ללכת, קלואי אוחזת בזרועותיה בחוזקה

יש לך מושג מה זה לבעור מבפנים?

אין לך מושג כי את מתה!!!