מחזה: בית הבובות

מחזאי: טנסי וויליטמס

הדמות: נורה

-----------------------

אתה לא מבין אותי, וגם אני לא הבנתי אותך – עד הלילה הזה.

אל תפסיק אותי, בבקשה. תקשיב לי עד הסוף. עכשיו אנחנו עושים חשבון.

הישיבה הזאת שלנו כאן, זה לא נראה לך מוזר?

אנחנו נשואים כבר שמונה שנים, וזאת הפעם הראשונה שאתה ואני יושבים לשוחח שיחה 

רצינית. שמונה שנים תמימות – ואפילו יותר – מן היום הראשון שבו הכרנו, לא החלפנו בינינו 

מילה רצינית על שום נושא רציני.

זאת הנקודה הכי כואבת: אתה מעולם לא הבנת אותי. 

עשיתם לי עוול נורא. קודם אבא, אחר כך אתה. לא אהבתם אותי. חשבתם שזה נחמד להיות 

אבא היה קורא לי ילדתי-בובתי, והוא שיחק אתי כמו שאני שיחקתי עם הבובות שלי. 

מאוהבים בי, זה הכל. כן, זאת האמת. 

ואז באתי אליך, אל הבית שלך –  עברתי מבעלותו של אבא לבעלותך.

אתה היית תמיד כל כך טוב אלי. אבל הבית שלנו מעולם לא היה יותר מאשר חדר משחקים. 

אני נורא נהניתי מזה ששיחקת בי והשתעשעת אתי. אבל אלה היו חיי הנישואים שלנו.

אתה ארגנת הכל לפי טעמך, ככה שבאופן טבעי אמצתי לי את הטעם שלך. 

לגביך הייתי אשתי-בובתי, בדיוק כמו שלגבי אבא הייתי ילדתי-בובתי. 

ולכן אני עוזבת אותך עכשיו.

לכן אני לא יכולה להישאר אתך יותר. אני עוזבת מיד. הלילה אלון אצל כריסטינה.

אתה יודע, אני לא רק אישה נשואה ואמא לילדים. 

אני מאמינה שלפני הכל אני יצור אנושי, בן-אדם, בדיוק כמוך... או, לפחות, זה מה שאני 

צריכה להשתדל להיות. אני יודעת שהרוב יצדיק אותך, אבל אני לא יכולה להמשיך להתחשב 

במה שאומר הרוב. אני חייבת לבחון את הדברים בעצמי ולנסות להבין אותם.

אל תשאל אותי על המצפון שלי. אני פשוט לא יודעת. אני מבולבלת. 

אתה יודע - מעולם לא הייתי שפויה כל כך בדעתי.

או, טורוולד, אתה לא יודע כמה שזה כואב לי... תמיד היית כל כך טוב אלי. אבל מה אני יכולה 

לעשות? אני כבר לא אוהבת אותך. וזו הסיבה שאיני יכולה להישאר כאן יותר.

אני יכולה להסביר לך למה הפסקתי לאהוב אותך.  

היום התייחסת אלי בדיוק כמו אל אותה נורה, העפרונית הקטנה שלך, הבובה שלך, שהיא 

טורוולד, היום הבנתי, שבמשך שמונה שנים תמימות חייתי מתחת לקורת גג אחת עם אדם זר, 

בעיניך כל כך שבירה וחלושה.

וילדתי לו שלושה ילדים... או, המחשבה הזאת מוציאה אותי מדעתי!  

אני לא יכולה לבלות את הלילה בביתו של אדם זר.

שלום, טורוולד, אני לא רוצה להעיר את הילדים. אני בטוחה שהם בידיים יותר טובות משלי . 

עד כמה שהדבר תלוי בי, אתה משוחרר מכל אחריות כלפיי. אני לא רוצה שתרגיש עצמך כבול 

כמו שאני כרגע – אינני נחוצה להם.

בשום צורה שהיא, בדיוק כמוני. אנחנו שנינו חייבים להיות חופשיים לגמרי.

זהו – קח את הטבעת שלך בחזרה.

טוב, ובכן, גמרנו. את המפתחות אני משאירה אצל המשרתות, הן מתמצאות בענייני הבית 

הרבה יותר טוב ממני. כריסטינה תעבור כאן מחר כדי לקחת את כל מה ששיך לי עוד מהבית.

אה, טורוולד, אתה יודע מה צריך לקרות כדי שנשוב להיות ביחד - כדי שזה יקרה צריך 

להתרחש הנס הגדול ביותר... שנינו, אתה ואני, נצטרך לשנות את עצמנו במידה כזאת עד ש... 

אבל, טורוולד, אני כבר לא מאמינה יותר בניסים. שנינו נצטרך להשתנות במידה כזאת עד 

אני בטוחה שאחשוב עליך לעתים קרובות, עליך ועל הילדים ועל הבית הזה.

שחיינו יחד יהפכו לנישואים אמיתיים.

סטודיו למשחק משה ופניק, לה גרדיה 32 ת"א לפרטים: 052-2225324, דוא"ל vapnik.moshe@gmail.com